רבים כבר העירו על זה שבציורים עתיקים של אתרוגים, בפסיפסי בתי כנסת עתיקים ועל מטבעות מתקופת בר כוכבא, מופיעים אתרוגי "גרטל" (קשורי מותן).
מפסיפס שבבית הכנסת העתיק במעון שבנגב המערבי
בחוגים חסידיים מסויימים נחשב אתרוג "גרטל" כהידור, ומקובל לחשוב שהנטייה לראות ב"גרטל" כהידור הינו על רקע מנהג החסידים לחגור בגרטל בשעת התפילה. הסבר זה כמובן אינו תקף לתקופה הקדומה. לפי פרופסור משה בר יוסף תופעת אתרוגי "גרטל" הינו עיוות בגידול הפרי שבא כתוצאה מנגיעה מווירואידים התוקפים עצי האתרוג. אם הדברים נכונים הרי התמיהה מתגברת, למה בחרו האמנים הקדמונים להציג אתרוג בצורתו המעוותת.
לדעתי צורת האתרוג עם גרטל נבחר בדווקא על רקע סמליותו של פרי האתרוג. האתרוג מייצג פריון, כמו שניתן להסיק מהשימוש העממי באתרוג לרפואת עקרות. ואם כן צורת הגרטל אינו אלא שיקוף הדמות הנשית.
2 תגובות:
זו היא הנחה בלתי מבוססת בעליל, ותוצאה מקריאת יתר של ספרים חיצונים. אין ספק שבחלק מהתרבויות העתיקות ישנו שימוש נרחב בדמות נשית ופורייה. אבל, בתקופה המאוחרת של זמנם של פסיפיסים אלו, איננו מוצאים מוטיב זה כלל במקורות יהודיים, ואני מסופק אם נמצא את זה אפילו בתרבויות מתקדמות אחרות של אותה תקופה.
עוד יש להעיר, שהמוטיבים הנמצאים בפסיפיסים אינם מופיעים בצורה מבודדת, אלא הם חלק ממכלול של מוטיבים השייכים כולם לתמה אחת, כגון בית המקדש, מזלות, וכדומה. מכיון שאין אנו מוצאים דמויות אחרות המתאימים לדמות של האשה הפוריה, יש לנו לשלול מוטיב זה לגמרי.
הצעתי תיאוריה, ותו לא.
הצעתי הסבר זה בקשר לאתרוג שכבר מקובל לגביו הקשר עם פוריות.
אף אם אין מוטיב זה רווח בתקופה זו זה יכול להצביע על השלכה מדורות יותר קדומים.
(מתגובת הכותב נראה שגם הוא לא הדיר עיניו מקריאת ספרים חיצוניים.)
הוסף רשומת תגובה